החלטה בתיק עת"א 24387-08-11

שני הליכים הם לפניי. האחד - המשך דיון בבקשת המבקשת להאריך תקופת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, בזיקה לאפשרות  כי המשיב יוחזק בהפרדה זוגית. והאחר - בקשת העותר להתיר את התייחדותו עם אשתו.

כזכור, בהחלטה מיום 9.11.11, ראיתי לנכון שלא לקבוע מסמרות ולהימנע מלהכריע באופן קטגורי בבקשת המבקשת להאריך המשך החזקתו של המשיב בהפרדה. תחת זאת, הוריתי למבקשת לבחון בכובד ראש ובאוזן קשובה את האפשרות להקל בתנאי ההפרדה, על דרך של החזקתו של המשיב בהפרדה זוגית, בדגש על בקשת המשיב כי יותר לו לשהות בתנאי הפרדה זוגית יחד עם אחיו - יניב זגורי.

המבקשת נדרשה להשיב לאפשרות זו, בתוך 20 יום.

בעקבות ההחלטה האמורה, הודיעה המבקשת בהודעה כתובה, כי עמדת שב"ס היא, כי לא ניתן לשלב את המשיב בהפרדה זוגית יחד עם אחיו, ובדומה, לא ניתן לאפשר שילובו של המשיב בהפרדה זוגית, עם אסיר אחר.

לעניין דחיית האפשרות לשלב את המשיב בהפרדה זוגית עם אחיו - צויין, כי סירוב זה מקורו בעובדה כי אחיו של המשיב - יניב זגורי (להלן:"יניב"), מוחזק בכלא שאטה, הממוקם בצפון הארץ, כאשר מקום שהותו האמור, יסודו בהחלטה מנהלית, אשר נתמכה במידע מודיעיני, ובשעה שאותה החלטה מנהלית, עמדה לביקורת שיפוטית ובית המשפט המחוזי בנצרת, בדונו בעת"א 14274-04-11 זגורי נ. שירות בתי הסוהר, ראה לנכון לקבוע, כי "לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הנטענות, סבורני, כי אכן לא היתה בפני שב"ס ברירה, אלא להעביר את העותר לכלא המרוחק ממחוז הדרום" (עמ' 2 להחלטה מול השורות 27, 28).

לצד נימוק זה,  ציינה המבקשת, כי בעניינם של האחים זגורי, קיים מידע מודיעיני, חלקו מן הזמן האחרון, אשר משמש יסוד ובסיס להתנגדות שב"ס לשילובם באותו תא.

בעקבות קבלת הודעה זו, נקבע דיון בפני ליום 8.1.12. בדיון האמור, הוצגו בפני בית המשפט מידע מודיעיני, התייחסות שב"ס והתייחסות משטרת ישראל לאפשרות להקל בתנאי ההפרדה של המשיב על דרך של העברתו להפרדה זוגית, יחד עם אחיו.

במהלך אותו דיון, ביקשה בא כח המבקשת להוסיף טיעון בעל פה, ביחס למידע מודיעיני ולעניינים נוספים, אשר על פי טיבם ומהותם מצריכים חיסיון. בהסכמת בא כח המשיב, אפשרתי לבא כח המבקשת לבצע השלמת טיעון כאמור, שלא בנוכחות המשיב ואף שלא בנוכחות בא כוחו.

באותו חלק חסוי של הדיון, הוצגו בפני חומרים חסויים, חלקם מהזמן האחרון, ערב הדיון.

כפי שעולה מהפרוטוקול "הגלוי" שנרשם, במהלך הדיון שהתקיים, כאמור, במעמד בא כח המבקשת בלבד, סברתי כי ישנן סוגיות מסויימות, שמצאו ביטויין בתיעוד החסוי ואשר ראוי כי יוסיפו וייבחנו על ידי הגורמים הרלוונטיים.

בא כח המבקשת ביקשה שהות לצורך השלמת הבדיקה והיערכותה ליתן התייחסות בהתאם.

על דעת בא כח המשיב, נדחה המשך הדיון בשני העניינים (לרבות בסוגיית ההתייחדות), ליום 5.2.2012.

בדיון הנדחה, הציגה בא כח המבקשת את המידע המודיעיני הרלוונטי, תוך שהדגישה, כי חלקו מתעד אירועים או התרחשויות שחלו לאחר הדיון הקודם.

כמו כן, ביקשה להציג השלמת טיעון, לעיני בית המשפט בלבד, ובאין התנגדות של בא כח המשיב לכך, קיבלתי את המסמכים והוריתי כי אלו ישמשו את בית המשפט לצורך הכרעה בבקשות לגופן.

באותו מעמד, השלימו באי כח הצדדים טיעוניהם הן בשאלת שילובו של המשיב בהפרדה זוגית והן בסוגיית ההתייחדות.

לטעמי, יהיה זה נכון לבחון העתירות כל אחת לעצמה, הגם שהמבקשת בהתייחסותה לסוגיות הטעונות הכרעה, ראתה לנכון, להסתמך על אותו מידע מודיעיני לצד ידיעות של גורמי הערכה מוסמכים בשב"ס ובמשטרת ישראל.

לטעמי, יש בהתייחסות הנבדלת, כדי להעמיד דברים על מכונם.

שילובו של המשיב בהפרדה זוגית -

אין חולק, כי החזקה בהפרדה איננה בגדר עונש, אלא היא אמצעי מניעתי, צופה פני עתיד, המכוון לחתור להשגת התכליות המנויות בסעיף 19ב' לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב - 1971.